Feeds:
רשומות
תגובות

Archive for the ‘טיול’ Category

ה-8 במרץ, הוא יום האישה הבינלאומי (ותודה ללב שהתקשר מהעבודה להודיע לי על כך). קצת מצחיק (או עצוב, לבחירתכם, אני בחרתי במצחיק) שאני מבלה את היום הזה עם כביסות וכלים.  מזל שגם אופיר פה לארח לי חברה. 
הייתי אמורה לפגוש את רוני היום אי שם באמצע הדרך, במושב שילת, לקפה, עוגה, הנקה ומה שביניהם.  הגשמים העזים שהגיעו על פי השמועות למרכז הארץ לפנות בוקר, והעייפות המצטברת של אחת בהריון בשבוע 40+ ואחת עם אופיר אחד מתוק, הכריעו את גורלנו להישאר בבית היום.  אני רק מקווה שרוני לא מבלה כמוני עם כביסות וכלים כאמור.
 
הבוס שלי התקשר הבוקר ושאל שוב לגבי הכוונות שלי לחזור לעבודה.  אמרתי לו שבחודשים הקרובים בטוח לא וייתכן וגם אחרי זה לא, כלומר לא בכלל.  הוא קיבל את זה יפה וסיכמנו שנדבר עוד כחודש ונראה איפה אני עומדת ואם יש חדש בנושא.  הוא גם כל הזמן מסביר לי שהמחליפה שלי שהעסיקו כבר בהריון מתקדם והם רוצים לדעת איך להתארגן הלאה.  יש עוד כמה וכמה נפשות במשרדנו הקטן שבהריון, בייבי בום אמיתי, ואני שמחה שאני הראשונה מביניהן.  בכל זאת, יש איזושהי אי נעימות כשעובדת אחרי עובדת אחרי עובדת יוצאת לחופשת לידה ובמקום לקבל תרועות של "מזל טוב" על בשורת היותך בהריון בטח מקבלים אנחת "גם את?".  מצד שני, אני כאמור הייתי ראשונה בנגלה הזו ותרועות ה"מזל טוב" שקיבלתי היו צוננות למדי לטעמי.

בדיוק הכנתי לי ספל של תה שוקולד שהתוודענו לו לפני כמה שבועות בביתה של אחותו הגדולה של לב. למי שלא מכיר, אני ממליצה בחום.  בימים הראשונים אף השלתי את עצמי שזה מספק לי את הצורך בשוקולד ללא הקלוריות.  במהרה הבנתי עד כמה אני טועה ושאין שום דרך שכמיהה לשוקולד יכולה להיות ממומשת על ידי תה, אבל זה עדיין אחלה תה.  אם מכינים תמצית של התה מגלים ששקיק אחד צנוע מספיק למה שנדמה כמיליוני כוסות תה, והמחיר היקר בהחלט מתגמד, הטעם לא.  תודה לסבתות הפולניות שבינינו על תובנות המחזור משכבר הימים.  אגב, לפני כמה ימים בביקור חוזר אצל אחותו של לב טעמנו גם תה שקדים מאותה סדרה, שהרשים אותנו הרבה פחות, אנחנו נשאר עם השוקולד.

עוד אצטרך להוציא לפעול את התכניות הלא ממוששות עם רוני ליום אחר.  הכוונה הייתה לבחון את הבית קפה / משתלה במושב שילת, העונים לשם גרין האוס קפה ומשתלת וונדי, שילוב שתמיד שובה את ליבי. בהחלט לא אתנגד להיות הבעלים של אחד כזה ביום מן הימים.  אולי באיזה סופ"ש בתקופה הקרובה, כל עוד הכל עוד פורח ומלבלב.  אתמול ללב היה בוקר פנוי וניצלנו את ההזדמנות לטייל קצת בעין לבן. האזור מוצף ברקפות, כלניות, שקדיות בפריחה ומה לא.  משבי רוח הניבו שלכת של עלי שקדיות באוויר והיה טיול מצוין.  אופיר, כהרגלו בטיולים שכאלו – ישן.

לב ואופיר מציגים שלכת של עלי שקדיות בעין לבן

איכשהו הגענו כבר ליום שישי ואת הרשומה הזו התחלתי ביום שלישי. רוני הספיקה כבר ללדת אתמול.
אני הספקתי להכין את הרביולי הראשון שלי, להישבע לעולם לא להכין יותר רביולי, להכין בראוניס מעולים, וברווז אחד שגרם לנו לתהות למה שילמנו כל כך הרבה כסף על ציפור שהייתה פחות טעימה ופחות בריאה מעוף בהרבה.  החלק הכי טוב בברווז היה שהסתובבנו יום שלם בבית בצעדי ברווז, או יותר נכון צעדי אישה בשליש השלישי להריונה וקולות "קוואק קוואק" געו מפינו.
המשך יבוא – לא מבטיחה מתי אבל יבוא.   

מודעות פרסומת

Read Full Post »